<h1>הרוקח סימן רי"ט</h1>
<h2>דף ז:</h2>
וכשנוטל הלולב יקחו שלא כדרך גדילתו כדתניא עצי שטים עומדים דרך גדילתן וכשנוטל האתרוג זנבו מן הצד או למעלה ויברך הברכה, דאמרינן בפרק א' דפסחים (דף ז') כל הברכות מברך עליהם עובר לעשייתן. ואחר שיברך יהפך הלולב והאתרוג דרך גדילתן כדאמרינן בשלהי פ' לולב הגזול (דף מ"ב) כיון דאגביה נפק ביה ומשני אביי כשהפכו שאינו יוצא. וקודם עשייתו צריך לברך ולא בשעת עשייתו כדאמרינן [בירושלמי] בפרק הרואה מצות מאימתי מברך עליהן רבי יוחנן אומר קודם עשייתן ורב הונא אמר בשעת עשייתן, ורב הונא תלמידיה דרב היה בפרק מפנין ובכולי תלמודא, וקיימא לן בפ' קמא דיום טוב (ד' ע"א) רבי יוחנן ורב הלכה כרבי יוחנן וכל שכן הכא שהלכה כרבי יוחנן דבעינן קודם עשייתן, ושמואל אמר הכי בפרק א' דפסחים (דף ז'). ואין לברך קודם שיטלם דגרסינן בירושלמי בפרק כיצד מברכין אין בני אדם מברכין על הפת אלא בשעה שהוא פורס אמר רבי חייא הדא אמרה הדין דנסיב עיגולא ומברך עילוי והוא לא איתאי בידיה צריך למברכא עליה זמן תניינות, ובמנחות בפרק הקומץ רבה (דף ל"ה) תפילין בשעת הנחתן ולא קודם לכן. אלא מצוה לטלטלו שלא דרך גדילתו ואינו יוצא בהגבהתו ומברך על נטילת לולב ונוטלו כדרכו דרך גדילתו כדאיתא בפרק לולב וערבה (מ"ה ע"ב) ומנענעו.
